Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 7a
עוֹלֶה וְיוֹרֵד נַיְתֵי – מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁמִיעַת קוֹל וְאַבִּיטּוּי שְׂפָתַיִם!
Traduction
one can bring a sliding-scale offering for the unwitting violation of a transgression whose intentional violation is not punishable by karet; just as is the case of a violation for ''hearing the voice'' (Leviticus 5:1), which is where a litigant asks a witness to testify about an event and he takes a false oath that he did not witness the event, and for taking a false oath with the ''utterance of lips'' (Leviticus 5:4). In both of these cases, an intentional violation is not punishable by karet, and nevertheless one is liable to bring a sliding-scale offering for an unwitting violation.
Rachi non traduit
מידי דהוה אשמיעת קול. שבועת העדות ושבועת ביטוי דאיתנהו נמי בקרבן עולה ויורד ואין עונש על זדונן לא מיתה ולא כרת:
Tossefoth non traduit
עולה ויורד נייתי. וא''ת קרבן קבוע נמי ה''ל למיפרך דנייתי מידי דהוה אשפחה חרופה דלית בה כרת ומייתי קרבן קבוע וי''ל דהתם אשם הוא דמייתי ולא חטאת:
אָמַר קְרָא: ''בָּהּ''; ''בָּהּ'' – לְמַעוֹטֵי תְּרוּמָה.
Traduction
The Gemara answers: It cannot be referring to one who partakes of teruma while ritually impure, as the verse concerning a sliding-scale offering states: ''Or if he will touch impurity of a man in any manner of his impurity through which he can become impure'' (Leviticus 5:3). The verse states ''through which'' to exclude an impure person who partakes of teruma from liability to bring a sliding-scale offering.
Rachi non traduit
אמר קרא בה. לכל טומאתו אשר יטמא בה בענינא דעולה ויורד כתיב:
אֵימָא: ''בָּהּ'' – לְמַעוֹטֵי מִקְדָּשׁ; דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד דְּמַיְיתֵי קָרְבָּן קָבוּעַ!
Traduction
The Gemara asks: But say the verse states ''through which'' to exclude one who defiles the Temple, and teaches that due to the severity of that transgression it is not sufficient for him to achieve atonement with a sliding-scale offering; rather, he will not achieve atonement until he brings a fixed sin-offering. Accordingly, no proof can be drawn from here.
Rachi non traduit
ואימא. חיובא בתרומה היא ובה למעוטי מקדש והואיל וזדונו כרת לא תסגי ליה בעולה ויורד אלא קבוע לעשיר ולעני שוה:
קָרֵי רָבָא עֲלֵיהּ דְּרַבִּי: דּוֹלֶה מַיִם מִבּוֹרוֹת עֲמוּקִּים.
Traduction
Rava read the following verse about Rabbi Yehuda HaNasi: ''One who draws water from deep wells'' (see Proverbs 20:5); this verse describes Rabbi Yehuda HaNasi, because by delving deeply into the Bible he found a source that a sliding-scale offering atones for the unwitting defiling of sacrificial foods by partaking of them while ritually impure.
Rachi non traduit
עליה דרבי. משום דהוא יליף לה שפיר:
דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֶקְרָא אֲנִי ''חַיָּה''; ''בְּהֵמָה'' לָמָּה נֶאֶמְרָה? נֶאֱמַר כָּאן ''בְּהֵמָה טְמֵאָה'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''בְּהֵמָה טְמֵאָה''; מָה לְהַלָּן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ, אַף כָּאן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ.
Traduction
This is as it is taught in a baraita concerning the verse: ''Or if a person will have touched any impure object, whether the carcass of an impure animal [ḥayya] or the carcass of an impure domesticated animal [behema]'' (Leviticus 5:2). Rabbi Yehuda HaNasi says: Since a domesticated animal is also referred to a ḥayya, it would be sufficient if I would read only the verse’s clause about a ḥayya. Why then is an explicit clause about a behema stated? It is in order to derive a verbal analogy. It is stated in the verse here: ''An impure domesticated animal,'' and it is stated in the verse below with regard to one who intentionally defiles an offering by partaking of it while he is impure: ''An impure domesticated animal'' (Leviticus 7:21). Just as below the reference is to the defiling of sacrificial foods, so too here, the reference is to the defiling of sacrificial foods.
Rachi non traduit
אקרא אני חיה. בקרבן עולה ויורד כתיב (ויקרא ה':ב') או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה ודי אם הייתי קורא בנבלת חיה טמאה שנכתב ראשון ולא היה צריך לחזור ולכתוב בהמה שהרי בהמה בכלל חיה שנא' (שם יא) זאת החיה אשר תאכלו וסמיך ליה כל בהמה מפרסת פרסה:
ונאמר להלן. באוכל קדשים בטומאת הגוף בצו את אהרן נפש כי תגע בכל טמא בטומאת אדם או בבהמה טמאה ואכל מבשר זבח השלמים:
אַשְׁכְּחַן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ, טוּמְאַת מִקְדָּשׁ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ''בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא'' – אִיתַּקַּשׁ מִקְדָּשׁ לְקוֹדֶשׁ.
Traduction
The Gemara continues: We found a source for the halakha that the sliding-scale offering atones for the defiling of sacrificial foods; from where do we derive that it also atones for the defiling of the Temple by entering it while ritually impure? The verse states with regard to a woman after childbirth, who is impure due to having given birth: ''She may not touch any sacred item and she may not enter the Temple'' (Leviticus 12:4). The verse juxtaposes the Temple to sacred items to teach that the halakhot that apply to one apply to the other. Accordingly, the sliding-scale offering atones for both.
Tossefoth non traduit
מקיש מקדש לקודש. ובאכילה דקודש איירי קרא כדאמר בפר' בתרא דמכות (דף יד:):
אִי הָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי – דְּאָמַר מָר: ''בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע'' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה!
Traduction
The Gemara asks: If so, that the liability to bring a sliding-scale offering is derived from this verse, then one should also be liable to bring the offering if he partakes of teruma while impure, as the Master said that the general term ''sacred item,'' in the verse: ''She may not touch any sacred item,'' serves to include teruma in the prohibition. Accordingly, it should also be included in the obligation to bring a sliding-scale offering.
Rachi non traduit
אימא תרומה נמי אתרבאי. דאיהו נמי איתקש לקודש דכתיב בכל קדש ודרשינן בכל לרבות תרומה שאסורה לטבול יום כגון יולדת בימי טוהר שלה שהיא טבולת יום ארוך שאין לה הערב שמש עד מלאת ימיה שמביאה למחר כפרתה:
Tossefoth non traduit
ואימא אף תרומה. דכתיב בכל קודש משמע לפי סוגיא דשמעתין דהאי קרא איירי בין בתרומה בין בקודש ותימה דסוגיא דמכות (שם) מוכחת דלא מיירי בתרוייהו דר''ל מוקי ליה בקודש גרידא ורבי יוחנן בתרומה גרידא וי''ל דסוגיא דהכא כברייתא דת''כ דתניא התם בכל קדש לא תגע יכול אף במעשר ת''ל ואל המקדש לא תבא מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה אף כל כו' יצא מעשר אי מה מקדש הנכנס בו בטומאה ענוש כרת אף קודש האוכלו בטומאה ענוש כרת יצתה תרומה ת''ל בכל קדש לרבות את התרומה אלמא בהדיא מוקי קרא בתרוייהו וה''ה דהוה מצי למיפרך לפי סוגיא דמכות הניחא לר''ל אלא לר' יוחנן דמוקי לה בתרומה מא''ל:
הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ''בָּהּ''. אֵימָא ''בָּהּ'' – לְמַעוֹטֵי מִקְדָּשׁ! מִסְתַּבְּרָא מִקְדָּשׁ לָא מְמַעֲטִינַן, שֶׁכֵּן בְּכָרֵת כְּמוֹתָהּ.
Traduction
The Gemara explains: The Merciful One excludes something with the term ''through which'' (Leviticus 5:3). Should we say that the term ''through which'' serves to exclude the defiling of the Temple? No, it is reasonable that we should not exclude the defiling of the Temple, as its intentional violation is punishable by karet, just like one who defiles sacrificial foods by partaking of them while he is impure. Rather, the term must serve to exclude one who partakes of teruma while impure.
Rachi non traduit
מקדש לא ממעטינן. מדין קודש שכן ביאתו בכרת כאכילת קודש:
אַדְּרַבָּה, תְּרוּמָה לָא מְמַעֲטִינַן – שֶׁכֵּן אֲכִילָה כְּמוֹתָהּ!
Traduction
The Gemara offers a counterargument: On the contrary, we should not exclude one who partakes of teruma while impure, as it is a violation done through eating, similar to one who eats sacrificial food while impure. Therefore, there is still no proof that one is liable to bring a sliding-scale offering for defiling the Temple.
Rachi non traduit
שכן אכילה. וחיובו ע''י אכילה הוא:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לְטוּמְאָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה סְתָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא,
Traduction
Rather, Rava said it can be derived from the following: Why does the Torah mention three times the punishment of karet with regard to one who partakes of peace-offerings while he is impure? The three times are Leviticus 22:3, 7:20, and 7:21. One time is to apply the punishment to the general case of a ritually impure person who partakes of any type of offering, and one time is to apply it to the specific instance of a peace-offering, and one time is to apply it to another case of defiling something sacred that is written in the Torah without specifying what it is referring to, and I do not know from that passage what that case is.
Rachi non traduit
שלש כריתות בשלמים. באוכלן בטומאה אחת באמור אל הכהנים כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים וגו' ואמרינן בזבחים בפ' רביעי (דף מה:) דהא יקרב אכילה הוא ומהו יקרב בראוי להקרבה שהוקדש בכלי ושתים בצו את אהרן והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים וסמיך לי' והנפש כי תגע בכל טמא ובתרוייהו כתיב ונכרתה:
אחת לכלל. ההיא דאל הקדשים שכלל את הכל ואחת מן השתים לפרט ומדה זו נדרשת בתורת כהנים בתחלת הספר דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד כו' כיצד והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמי' וגו' והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהם מה שלמים מיוחדין קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית שאין חייבין עליהן משום טומאה וא''ת למה אין נידונים בכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט שלמים אין מידי אחרינא לא משום דמרוחקין זה מזה בשני ענינים וכך מפורש במנחות בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נה:) דהיכא דפרט מרוחק מן הכלל נידון במדה זו ללמד על הכלל וכו' ואם תאמר מה בין זו למדת כלל ופרט וכלל שאתה דן כעין הפרט הרבה יש שמדת כעין הפרט באה להוסיף על הפרט בכלל אחרון דברים אחרים שאין כתובין בו וזו באה לגלות על הפרט ולא להוסיף עליו ודברים רבים למידין במדה זו שאינן באין במדת כעין הפרט כגון בהבערה שאנו אומרים לחלק יצאתה ובמדה זו היא באה הבערה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה ולגלות על כל. הכלל שכשם שחייב על הבערה בפני עצמה כך חייב על כל אב מלאכה שבכלל בפני עצמו:
ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם כו'. ואחת מן הכריתות האלו שהיא יתירה נכתבה לגלות על הטומאה הכתובה אצל עולה ויורד וסתמה הכתוב ולא פירש על איזו טומאה חייבתו תורה קרבן הופנה כרת ללמדך שלכפר על כרת זה הוא בא שהוא טומאת קדש:
Tossefoth non traduit
אחת לכלל ואחת לפרט. פירש בקונטרס וא''ת כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט ואגב ריהטיה לא דק דה''ל להקשות פרט וכלל הוא ונעשה כלל מוסיף על הפרט דהפרט בצו וכלל באמור ומה שפי' דמדת כלל ופרט המרוחקין אינה כמדת כלל ופרט וכלל אין נראה דבפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) מוכיח דריבה ומיעט הוי כמדת כלל ופרט המרוחקין ובקונטרס גופיה פירש לעיל (שבועות דף ד:) דריבה ומיעט שוה למדת כלל ופרט וכלל וא''ת כיון דמדת כלל ופרט המרוחקין זה מזה שוה למדת כלל ופרט וכלל א''כ לא הוה לן למעוטי קדשי בדק הבית לבד אלא ה''ל למימר מה שלמים מיוחדין שיש להן מתירין כדדריש ר' שמעון לקמן גבי פיגול ונצריך כרת שלישי לדברים שאין להן מתירין ומנ''ל לאוקמה לטומאה הכתובה בתורה סתם או לדברים שאינן נאכלין וי''ל דלדברים שאין להם מתירין לא אצטריך דבפ' ב''ש (זבחים דף מד.) מרבי להו מאשר הם מקדישים ולספרים דגרסי התם דמרבו להו מואל הקדשים לא יתכן דהאי קרא גופיה מוקמינן ליה הכא לכלל:
הֱוֵי אוֹמֵר: טוּמְאַת קוֹדֶשׁ. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטוּמְאַת קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ.
Traduction
Rava continues: The only passage that describes the defiling of something sacred without specifying the situation is the passage in the Torah that discusses a sliding-scale offering brought for the defiling of sacrificial foods. Therefore, you must say that the third mention of karet is referring to the defiling of sacrificial foods. But if it is not needed to teach the matter of defiling sacrificial foods, as that has been derived through the verbal analogy of Rabbi Yehuda HaNasi, apply it to the matter of defiling the Temple. Accordingly, one who intentionally defiles the Temple by entering it while impure is liable to receive karet, and it is reasonable that he should be liable to bring a sliding-scale offering for doing so unwittingly.
Tossefoth non traduit
תנהו ענין לטומאת מקדש. אבל לתרומה ליכא למימר דכרת בתרומה ליכא ומיהו בסמוך דנפקא לן מטומאתו קשה דנוקמה בתרומה וכ''ת משום דכתיב גבי כרת הכי נמי כתיב גבי אכילה ומיהו עדיפא מינה פריך:
וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ! דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לִדְבָרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.
Traduction
The Gemara asks: But that third mention is necessary in order to expound it in accordance with the statement of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu says: Why does the Torah mention three times the punishment of karet with regard to one who partakes of peace-offerings while he is ritually impure? One time is to apply the punishment to the general case of an impure person who partakes of any type of offering, and one time is to apply it to the specific instance of a peace-offering, and one time is to apply it to an impure person who eats items that are not generally eaten, such as frankincense.
Rachi non traduit
(אם אינו ענין כו') לדברים שאינן נאכלין. כגון עצים של מערכה ולבונה וקטרת אם אכלן בטומאה חייב:
Tossefoth non traduit
ואחת לדברים שאינן נאכלין. ואזהרה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דדרשינן בפרק רביעי דזבחים (דף מו:) לרבות עצים ולבונה אי נמי כרת לא בעי אזהרה מידי דהוה אפסח ומילה:
וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דְּבָרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת מִשּׁוּם טוּמְאָה; לְאֵיתוֹיֵי חַטָּאת הַפְּנִימִית. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּל שֶׁאֵינוֹ קָרֵב עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִשּׁוּם טוּמְאָה נָמֵי לָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִיחַיַּיב.
Traduction
The Gemara adds: And according to Rabbi Shimon, who says that for items that are not generally eaten one is not liable to be punished with karet for partaking of them while he is ritually impure, the third mention is necessary in order to include the case of an impure person who eats an internal sin-offering, as it could enter your mind to say that since Rabbi Shimon says: For any type of offering that is not sacrificed on and its blood applied to the external altar in the manner that peace-offerings are, one cannot be liable to be punished with karet for eating it if it is piggul, i.e., for eating such an offering if it was sacrificed with the intent to consume it after its appointed time. One might have thought that similarly, for such an offering, one is also not liable to be punished with karet for intentionally partaking of it while ritually impure; the third mention teaches us that one is indeed liable. Therefore, there is still no proof that one is liable to bring a sliding-scale offering for unwittingly entering the Temple while impure.
Rachi non traduit
ולר''ש דאמר כו'. במסכת זבחים בפרק ב''ש (זבחים דף מה:):
הואיל ואמר ר' שמעון כו'. חטאות הפנימיות כגון פר ושעיר של יום הכפורים ופר כהן משיח ופר העלם דבר שטעונין הזייה בפנים על הפרוכת ועל מזבח הזהב:
כשלמים. משום דפיגול בשלמים כתיב יליף ר''ש מינה שאינה נוהגת בחטאות הפנימיות:
אֶלָּא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לְטוּמְאָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָה סְתָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא,
Traduction
Rather, the Sages of Neharde’a said in the name of Rava that it can be derived from the following: Why does the Torah mention three times the ritually impure status with regard to one who partakes of peace-offerings while he is impure? That is, each of the three times that the Torah mentions the punishment of karet, it also mentions the fact that the person was impure at the time. One time is for the general case of a impure person who partakes of any type of offering, and one time is for the specific instance of one who partakes of a peace-offering, and one time is to apply it to another case of defiling something sacred that is written in the Torah without specifying what it is referring to, and I do not know from that passage what the case is.
Rachi non traduit
שלש טומאות. בהנך שלש כריתות כתיב בכל חדא וטומאתו עליו:
הֱוֵי אוֹמֵר טוּמְאַת קוֹדֶשׁ; וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטוּמְאַת קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ.
Traduction
Now, the only passage that describes the defiling of something sacred without specifying the situation is the passage in the Torah that discusses a sliding-scale offering that is brought for the defiling of sacrificial foods. Therefore, you must say that the third mention of karet is referring to the defiling of sacrificial foods. But if it is not needed to teach the matter of defiling sacrificial foods, as that has been derived through the verbal analogy of Rabbi Yehuda HaNasi, apply it to the matter of defiling the Temple.
וְהַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ – אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִכְתַּב כָּרֵת לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ, כְּתַב נָמֵי טְמָאוֹת, דְּלָא סַגִּי לַהּ בְּלָאו הָכִי!
Traduction
The Gemara asks: But that third mention is also necessary, because since it is necessary for the Torah to write the karet punishment three times in order to expound it in accordance with the statement of Rabbi Abbahu, it also has to write that the person was ritually impure, as it is not sufficient to mention the punishment without mentioning for what the punishment is given. Accordingly, there is still no proof that one is liable to bring a sliding-scale offering for unwittingly defiling the Temple.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא ''טוּמְאָתוֹ''–''טוּמְאָתוֹ''; כְּתִיב הָכָא: ''לְכֹל טוּמְאָתוֹ'',
Traduction
Rather, Rava said: It is derived from a verbal analogy between the terms ''his impurity'' and ''his impurity,'' as follows: It is written here, with regard to a sliding-scale offering: ''Or if he will touch impurity of a man in any manner of his impurity through which he can become impure'' (Leviticus 5:3),
Rachi non traduit
כתיב הכא. בעולה ויורד:
Tossefoth non traduit
אתיא טומאתו טומאתו. ואע''ג דגבי תרומה נמי כתיב טומאה בפרשת אמור אל הכהנים שמא אתי לדרשה אחריתי וא''ת ולר''ל דלא גמר ג''ש דטומאה כדאמר בפרק בתרא דמכות (דף יד:) מנליה וי''ל דאתיא ליה מהיקשא דלעיל מבכל קדש לא תגע דלא מוקי ליה בתרומה כלל כדמוכח התם וא''ת ולמה לן השתא בנין אב דהואיל וענש והזהיר בברייתא דלעיל וי''ל דברייתא נמי סמיך אהך ג''ש ונקט בנין אב לאפוקי משאר עבירות ואיצטריך ג''ש לאפוקי תרומה וא''ת אמאי איצטריך ג''ש דרבי כיון דידעינן מקדש מג''ש דטומאה נילף קודש מדאיתקש למקדש וליכא למימר תרומה נמי דאמר קרא בה ולא בתרומה דהשתא ליכא למיפרך ואימא בה ולא קודש הואיל וקודש הוא בכרת כמו מקדש אבל תרומה לא דמי למקדש וי''ל דאיצטריך ג''ש לאייתורי בה לרבות נבלת עוף טהור דלמעט תרומה לא איצטריך דמהיכא תיתי דמהיקשא דמקדש לא אתי מדאיצטריך ג''ש דרבי אבל אי לאו ג''ש דרבי לא הוה מרבינן נבלת עוף אלא אדרבה הוה ממעטינן ליה מכי יגע ובה אתא למעוטי תרומה ומיהו תימה למה לי ג''ש דרבי תיפוק מג''ש דטומאה דלענין קודש נמי דרשינן ליה בפרק בתרא דמכות (דף יד:):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source